כלבים יקרים,
היום נפרדנו מחברנו לוי. כמו רוב בני משפחתך, ליווי היה נשמה ותיקה וטובה. היה לו חיוך רחב, זנב שמח ורוח מתוקה. הוא היה לוחם ועבד קשה כדי להישאר איתנו, אבל אחרי 15 שנה, הגוף שלו סוף סוף נכנע.
וכך אמא שלו הכינה ה הַחְלָטָה . ההחלטה שבמוקדם או במאוחר נצטרך לקבל כל אחד מאיתנו שנותן את ליבנו לכלב. עמדתי בקרבת מקום כשהיא מלטפת את פרוותו הרכה, דיברה אליו בעדינות ונתנה לו את המתנה האחרונה והבלתי אנוכית שהיתה לה לתת. כשליווי עזב את העולם הזה, אני יודע ששום דבר לא נותר לא נאמר או לא גמור. הוא הבין עד כמה הוא אהוב לחלוטין.
כשהגעתי הביתה, ישבתי על הרצפה, חיבקתי את שניכם ובכיתי לתוך הצוואר. נשענת אליי ונישקת את דמעותיי. שוב ושוב, אמרתי לך כמה אני אוהב את שניכם, כמה אתם יקרים לי.
כלבים יקרים, הלוואי והייתם יכולים לדעת -- באמת לדעת -- כמה אני אסיר תודה עבורכם, כמה שיניתם אותי, כמה אני אדם טוב יותר בזכותכם. אבל אם הייתה לי ההזדמנות לומר לך במילים שאתה יכול להבין, מאיפה הייתי מתחיל? מה הייתי אומר?
הייתי אומר …
תודה על הצחוק.
בגללכם, כלבים יקרים, אין יום שאני לא צוחק. אפילו בזמנים הכי אפלים, ברגעים הכי עגומים, הצלחת להעלות לי חיוך על הפנים. בין אם אתה רודף אחרי סנאי או רוקד בארוחת הערב, אתה מוצא את הכיף בכל דבר קטן ומעודד אותי לעשות את אותו הדבר.
תודה על פרספקטיבה.
זה נכון, כלבים, שלפעמים אני לוקח את עצמי יותר מדי ברצינות. אני חושב יותר מדי על העבודה ומבלה יותר מדי זמן דבוק למחשב. אבל אתה תזכורת תמידית לגבי מה שבאמת חשוב. עם כפה עדינה על הרגל, אתה משכנע אותי ללכת בחוץ, להרגיש את השמש, ואולי להשתרע איתך על הדשא. תהנה מהרגע הזה, נראה לך שאתה אומר, כי הרגע הזה הוא כל מה שיש לנו והיחיד שאי פעם באמת חשוב.
תודה על החיבור.
בתור מופנם, אני מוצא את זה מנחם ונוח להיות לבד, להסתגר, להימנע מצ'צ'אט סרק. אבל אתם, כלבים יקרים, הפכתם את זה לבלתי אפשרי. ללכת איתך זה כמו ללכת עם כוכבי רוק. זרים רוצים לעצור ולדבר, לשאול עליך, להתעסק איתך. באמצעותך והבלוג שאני כותב עליך, הייתה לי הזדמנות לפגוש אנשים מכל העולם. אפילו יותר מזה, הראית לי שלהכיר חברים זה הרבה יותר קל ממה שדמיינתי. ככל הנראה, כל מה שאתה צריך לעשות הוא לחייך ולכשכש.
תודה שהייתם מורים חכמים כל כך.
היה לי מזל שיש לי כמה מורים נהדרים בחיי. אבל אתם, כלבים, מהטובים ביותר. לימדת אותי את המשמעות של אמונה ואמון, סבלנות ותקווה. בזכותך, יצאתי למסלול חיים חדש לגמרי, ועל הדרך למדתי שאני מסוגל ליותר ממה שאי פעם חשבתי שאפשר.
תודה על שהיית כאן.
בשנים האחרונות, היו לי חלק ניכר בעליות ומורדות. שלום ולהתראות. חיים ומוות. ניצחונות, כישלונות ואי ודאות. אבל מה שמעולם לא ויתר זה אתם, כלבים יקרים. בלי קשר למה שקורה סביבי, שם היית במרכז, אבני הבוחן הקטנות והפרוותיות שלי. נותן לי משהו מוחשי להחזיק בו. שומר אותי מקורקע, שלם ומאוזן.
תודה לך על סתם להיות .
זה נראה בלתי אפשרי שבעצם לא לעשות כלום, אתה עדיין מצליח לעשות כל כך הרבה. הגישה המאושרת שלך בבוקר -- זה היום הכי טוב בחיי! – - נותן את הטון לשארית היום שלי. הישיבה לידך באותו חדר בזמן שאני עובדת עוזרת לי להתמקד. אפילו הרגעים שאתה נוחר בשקט (או לא בשקט) על הספה ממלאים אותי בשלווה וגורמים לי להיות רגועה יותר. רק העובדה שאתה קיימים איכשהו עושה את החיים טובים יותר.
כלבים יקרים, אני תמיד אומר ששניכם תחיו לנצח. שלעולם לא אצטרך לתת לך את המתנה שאמא של לוי נתנה לו היום. אני יודע, כמובן, זה לא נכון. שלא משנה כמה אני מאחל או ארצה, היום הזה יבוא, וכשהוא יגיע, חלק מהלב שלי ישאיר איתך. אבל אני גם יודע שגם אז, גם ברגע שזה נשבר, הלב שלי יהיה גדול יותר כי היית חלק מזה.
כלבים יקרים, יקרים שלי.
תורך: אילו יכולת לספר לכלבים שלך כל דבר, מה היית אומר? ספרו לנו בתגובות!
למידע נוסף על כלבים באמצעות Mydogs.blog:
