ישנם בעלי כלבים בכל רחבי כדור הארץ שחושבים שהכלב שלהם כועס עליהם:
צ'אקי לא עשה את ההליכה הארוכה שלו הבוקר אז הוא משתולל בארגז שלו.
תערובת האסקי אקיטה
שכחתי לקנות את הפינוקים האהובים על דמיאן ועכשיו הוא התהפך על פח האשפה!
פרדי קורע את כריות הספה כשאני צריך לעבוד עד מאוחר.
אז כלבים כועסים? אני מודה שהרגשתי שהכלב שלי נעלב כשלא הספקתי לזרוק בשבילו את הצעצועים שלו או שלא לקחתי אותו לטיול לאחרונה. למעשה זה היה קורע אותי! הרגשתי כל כך אשמה.
האם זה בכלל אפשרי? האם הכלבים שלנו יכולים לכעוס עלינו? איפה המדע? טוֹב מומחים אומרים זאת יונקים חולקים את אותה נוירו-אנטומיה בסיסית הקשורה לרגשות, אותה נוירו-פיזיולוגיה הקשורה לרגשות (סרטונין דופמין אוקסיטוצין אם למנות כמה) ורבות מאותן תגובות התנהגותיות.
עם זאת, נראה שהקונצנזוס הוא שלמרות שהם יכולים לחוות כעס, הוא בדרך כלל מיידי ומביא לצורות ועוצמות שונות של מה שניתן לכנות זעם. אומרים מדענים שכלבים חיים ברגע ואינם נוטרים טינה ואינם מבקשים גמול. מומחי התנהגות של כלבים טוענים שפח האשפה שהתהפך או הספה הקרועה או הדו-דו על המיטה הם יותר תגובות מנקמה. לכלבים בהחלט יש זיכרונות טובים ומחקרים נערכים עליהם כלבי מלחמה שחלקם מאמינים חווים PTSD . לחיות את הרגע לא אומר שהם לא זוכרים חוויות מפחידות או מלחיצות. הם עושים זאת ואז יכולים להיות להם מאוחר יותר תגובות לאותם זיכרונות טראומטיים, אבל יהיה צורך לעשות מחקר נוסף.
זיכרונות מאוחסנים יחד עם תגובות מיידיות ואני מניח שאפילו רגשות יכולים לגרום לכלבים מסוימים להיות קשים או בלתי אפשריים לחיות איתם . כעס ראשוני על פחד או טריטוריה מאוכל יכול להיות פגיעות בלתי פתירות כשמדובר באילוף כלב שעבר טראומה לחיי משפחה. לפעמים רגשות קיצוניים אלה יכולים לגרום לבני אדם לשנות את אופן הטיפול בכלבים שלהם. חלק מבני האדם מגיבים בגירוש לחצר חלקים אחרים של הבית וחמור מכך מוסרים חיות מחמד למקלטים כשהם מרגישים שהם פשוט לא יכולים להסתדר עם הכלב שלהם. יש מאמנים שמאמינים שרובם ניתן להתגבר על טראומה פסיכולוגית אבל לא כל מאמן מרגיש ככה. זה תלוי בכמה זמן ומאמץ אתה מוכן להשקיע במצב ולצערי לא כל בני האדם מתאימים לתפקיד שהתמודדות עם רגשות קיצוניים יכולה ליצור.
עבור רובנו המחשבה שלכלב שלנו יש רגשות מבינה אותנו או מעמידה אותנו באחריות למעשינו היא חלק ממה שהופך כלב לחוויה כל כך עשירה ומופלאה. יש כל כך הרבה סיפורים ממקור ראשון על כלבים שמשתמשים בתפיסת אהבה ואומץ כדי לבוא לעזרת הבעלים. אם כלב יכול להיות אמיץ או חסר אנוכיות הגיוני שגם הוא יכול לכעוס או לעצבן ולמה לא? אנו בני האדם יכולים להיות מעצבנים לפעמים.
אז בוא נגיד שהכלב שלי כועס כי לא לקחתי אותו איתי כשהלכתי לאגם. קצת אשמה עלולה להפוך אותי לכלב-אמא טוב יותר. בין אם אני רק מייחס לו רגש אנושי או שהוא באמת מרגיש מרירות או מדוכא לגבי זה התפיסה שלי לגבי איך הוא מרגיש אומר שכנראה לא אשכח אותו בפעם הבאה.
סגנונות טיפוח כלבים
הכלב שלך כועס עליך פעם? כמה זמן זה נמשך? מה הוא/היא עשו? איך התגברתם על הבעיה שלכם? אשמח לשמוע על כך בתגובות.